משנה: הַמַּפֶּלֶת שְׁפִיר מָלֵא מַיִם מָלֵא דָם מָלֵא גְנִינִים אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לַוְולָד. וְאִם הָיָה מְרוּקָם תֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵיבָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' שפיר. הוא על שם עור של ולד ואם יש בו צורת אדם נקרא שפיר מרוקם ואם הוא מלא מים או דם או גנינין מגוונין הרבה:
אינה חוששת לולד. ואינה טמאה לידה:
ואם היה מרוקם תשב לזכר ולנקיבה. נותנין לה חומרי זכר לענין ימי טוהר וחומרי נקבה לענין ימי טומאתה:
וְאָמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא סוֹף דָּבָר כָּל הַסֵּימָנִין אֶלָּא אֲפִילוּ אֶחָד מִן הַסֵּימָנִין. וְאֵילּוּ הֵן הַסֵּימָנִין. הַמֶּצַח וְהַגְּבִינִין וְהָעַיִן וְהָאוֹזֶן וְהַלֶּסֶת וְהַחוֹטֵם וְהַזָּקָן וְגוּמַת הַזָּקָן. אָמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא סוֹף דָּבָר כָּל הַסֵּימָנִין אֶלָּא אֲפִילוּ אֶחָד מִן הַסֵּימָנִין. רִבִּי בָּא רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. דִּבְרֵי רִבִּי. עַד שֶׁיְּהוּ כָל הַפָּנִים דוֹמִין לָאָדָם. וְדִבְרֵי חֲכָמִים. אֲפִילוּ אֶחָד מִן הַסֵּימָנִין. וְדִבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. אֲפִילוּ צִפָּרְנָיו. רִבִּי פִינְחָס בָּעֵי. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר. עַד שֶׁיְּהוּ רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ דּוֹמִין לְאִמּוֹ. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. כָּאן בָּאָדָם כָּאן בַּבְּהֵמָה. אָמַר רִבִּי בָּא. רִבִּי חִייָה רוֹבָה אֲזַל לִדְרוֹמָה. שָׁאֲלוֹן לֵיהּ רִבִּי חָמָא אָבוֹי דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה וּבַר קַפָּרָא. כּוּלּוֹ אָדָם וּפָנָיו בְּהֵמָה מָהוּ. אָתָא וְשָׁאַל לְרִבִּי. אָמַר לֵיהּ. 10b צֵא וּכְתוֹב לָהֶן. אֵינוֹ וְולָד. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. נְפַק זוּגָא לְבַר. שָׁאֲלוֹן לֵיהּ רִבִּי חָמָא אָבוֹי דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה וּבַר קַפָּרָא. שְׁתֵּי עֵינָיו טוּחוֹת מָהוּ. אָתָא וּשְׁאִיל לְרִבִּי. אָמַר לֵיהּ. צֵא וּכְתוֹב לָהֶן. אֵינוֹ וְולָד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. רִבִּי כְדַעְתֵּיהּ. דְּרִבִּי אָמַר. עַד שֶׁיְּהוּ כָל הַפָּנִים דוֹמִין לָאָדָם. פָּנָיו מְמוּסְמָסוֹת מָהוּ. רִבִּי יָסָא אָמַר. אִתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֵינוֹ וְולָד. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. וְולָד הוּא. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. לֹא דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֵינוֹ וְולָד כָּל דָּכֵן. אֶלָּא אֵינוֹ וְולָד לְהוֹשִׁיב אֶת אִמּוֹ יְמֵי טוֹהַר. אֲבָל וְולָד הוּא לְהוֹשִׁיב אֶת אִמּוֹ יְמֵי לֵידָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. וְיַרְכָתוֹ אֲטוּמָה אֵינוֹ וְולָד. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. טִּיבּוּרוֹ אָטוּם אֵינוֹ וְולָד. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי זַכַּאי. נְקוּבָתוֹ אֲטוּמָה אֵינוֹ וְולָד. רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם גִּידּוּל. גּוּלְגּוֹלְתּוֹ אְטוּמָה אֵינוֹ וְולָד.
Pnei Moshe (non traduit)
גולגלתו אטימה. חסרה אינו ולד:
וירכתו אטומה. נברא בירך חסירה אינו ולד ובשם ר' יוסי בר' יהושע קאמר טבורו אטום דאם עד טיבורו הוא סתום וחסר הוא דאינו ולד:
ור' זכאי אמר נקביו אטומה. וחסירה אינו ולד:
לא סוף דבר כל הסימנין. של צורת אדם אלא אפי' אחד מן הסימנין ואלו הן הסימנין וכו':
והגבינין. גבות העין:
וגומות הזקן. סנטר שקורין מנטון:
דברי ר' מאיר. צ''ל עד שיהו כל הפנים דומין לשל אדם ודברי חכמים אפי' א' מן הסימנין:
אפי' צפרניו. כמו פרצניו וכצ''ל וכלומר אפי' פרצוף אחד מן הפרצופין כגון עין או מצח שדומה לפרצוף האדם:
מחלפ' שיטתיה דרשב''י תמן הוא אומר. בתוספתא פ''ק דבכורות ר''ש אומר מה תלמוד לומר גמל גמל ב' פעמים לרבו' את הגמל הנולד מן הפרה כנולד מן הגמלה ואם ראשו ורובו דומה לאמו מותר באכילה ומיהו ראשו ורובו דומין לאמו בעינן והכא הוא אומר הכין דאפי' בפרצוף אחד מן הפנים סגי:
כאן באדום. לענין שתהא טמאה לידה וכאן בבהמה לענין שתתיר באכילה ראשו ורובו בעי:
צא וכתוב להן אינו ולד. דפניו דומין לאדם בעינן:
נפק זוגא לבר. זוגא שם אמורא. זוגא דמן חדיוב. ויצא לחוץ ושאלון ליה ר''ח וכו' שתי עיניו טוחות חסרות כלומר פנים שלו אין צורה ניכרת בהן:
אינו וולד. כדמסיק ר' כדעתיה וכו':
פניו ממוסמסות. וניכרת הצורה מעט מהו:
אמר ר' זעירא לא דר''י אמר אינו ולד כל דכן. כלומר לאו לכל מילי קאמר דאינו ולד דאפי' ולד כל דהו לא הוי אלא דלקולא הוא דלא הוי ולד דאין נותנין לאמו ימי טוהר אבל לחומרא הוי ולד וטמאה לידה:
ואמר ר' יסא וכו'. כלומר עלה קאמר ר' יסא בשם ר' יוחנן דאפי' אחד מהן כגון גבן אחד ועין אחד ולסת וגבת הזקן והיינו דחכמים סברי כן וכדר' בא לקמיה:
הלכה: הַמַּפֶּלֶת שְׁפִיר מָלֵא מַיִם כול'. תַּנֵּי. מָלֵא מַיִם טְמֵיאָה לֵידָה. מָלֵא דָם טְמֵיאָה נִידָּה. מָלֵא בָשָׂר טְמֵיאָה נִידָּה. וְהָא תַנִּינָן. הַמַּפֶּלֶת שְׁפִיר מָלֵא מַיִם מָלֵא דָם מָלֵא גְנִינִים אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לַוְולָד. רִבִּי בֵּיבַי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מַתְנִיתָא בִצְלוּלִין. בָּרַייתָא בָּעֲכוּרִין. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וַאֲפִילוּ צְלוּלִין. שֶׁאֵין שְׁפִיר אֶלָּא בָאָדָם בִלְבַד. הָדָא הִיא דִכְתִיב בְּשׂוּמִי עָנָן לְבוּשׁוֹ וַעֲרָפֶל חֲתוּלָתוֹ. לְבוּשׁוֹ זֶה הַשְּׂפִיר. וַעֲרָפֶל חֲתוּלָתוֹ זוֹ הַשִּׁילְיָא.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מתניתא בצלולין. והלכך אינה חוששת לולד ברייתא בעכורין דאיכא למימר ולד היה ונימוח:
ואפי' צלולין. ברייתא אפי' בצלולין מיירי ופליגא על מתני' לפי שאין שפיר אלא באדם בלבד אבל בבהמה אינו סימן ולד לפטור הבא אחריו מבכורה כדיליף רמז מקרא ואי אמרת בעכורין שנו א''כ מאי שנא בבהמה דלא הא איכא סברא כיון דעכורין הן אימא נימוח הולד בתוכו:
שְׁפִיר שֶׁנִּתְקַלְקְלָה צוּרָתוֹ מָהוּ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. וְולָד. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֵינוֹ וְולָד. מְתִיב רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. מַה בֵינוֹ לְבֵין הַמֵּת שֶׁנִּסְרַח וְאֵין שִׁלְדּוֹ קַייֶמֶת. אָמַר לֵיהּ. תַּמָּן בְּדִין הָיָה אֲפִילוּ שִׁלְדּוֹ קַייֶמֶת יְהֵא טָהוֹר. וְלָמָּה אָֽמְרוּ. טָמֵא. מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ. בְּרַם הָכָא וְולָד הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
מה בינו לבין המת שנסרח ואין שלדו קיימת. שנתפזר האפר ונתבלבלה צורתו דטהור:
תמן בדין היה אפי' שלדו קיימת יהא טהור ולמה אמרו חכמים טמא מפני כבודו. של מת דלא מחשבינן ליה כבטל ברם הכא ולד הוא ומפני שנתקלקלה צורתו במקצת עדיין ולד הוא:
אֵי זֶהוּ שְׁפִיר מְרוּקָם שֶׁאָֽמְרוּ. כָּל שֶׁתְּחִילַּת בִּרְייָתוֹ דוֹמֶה לְרָשׁוֹן. אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בַּמַּיִם מִפְּנֵי שֶׁהֵן עַזִּין וְעוֹכְרִין אוֹתוֹ. אֶלָּא בַשֶׁמֶן מִפְּנֵי שֶׁהוּא מָתוּן וּמְזַגְזֵג. וְאֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ אֶלָּא בַחַמָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
מפני שהוא מתון ומזגזג. יורד בנחת ומזכך:
דומה לרשון. מין ממיני חגבים בפ' א''ט סלעם זה הרשון:
ועוכרין. וממחין אותו:
תַּנֵּי. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. מִטִּיבּוּרוֹ אָדָם נוֹצַר וּמְשַׁלֵּחַ שָׁרָשִׁין מִיכָּן וּמִיכָּן. תַּנֵּי. רוֹאִין שְׁתֵּי עֵינָיו כְּמִין שְׁתֵּי טִיפִּין שֶׁלַּזְּבוּב. שְׁנֵי נְקוֹבֵי חוֹטְמוֹ כְּמִין שְׁתֵּי טִיפִּין שֶׁלַּזְּבוּב. פִּיו פָתוּחַ כִּשְׂעוֹרָה. רוֹאִין שְׁתֵּי יָדָיו כְּמִין שְׁתֵּי טִיפִּין שֶׁלַּזְּבוּב. טִיבּוּרוֹ כְּמִין טִיפָּה שֶׁל זְבוּב. גְּוִייָתוֹ כְּמִין טִיפָּה שֶׁלַּזְּבוּב. וְאִם הָֽיְתָה נְקֵיבָה גְּוִייָתָהּ מָתוּחַ כִּשְׂעָרָה. תַּנֵי. רִבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר. רוֹאִין שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו כְּמִין שְׁנֵי חוּטִּין שֶׁל זְהוֹרִית וּשְׁאָר כָּל אֵיבָרָיו כְּמִין גּוֹלֶם מְצוּמָּתִים. וּפִיתּוּחַ יָדַיִם וְרַגְלַיִם אֵין לֹו אֲדַיִין. וְעָלָיו הוּא מְפוֹרָשׁ בַּקַּבָלָה גּוֹלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כּוּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יוּצָרוּ וְלֹא אֶחָד בָּהֶם.
Pnei Moshe (non traduit)
פיו פתוח כשעורה. כסדק השעורה א''נ כשערה גרסינן מתוח כחוט השערה:
טיפין של זבוב. כעיני זבוב:
גוויתה מתוח כשעורה. כשעורה סדוקה לארכה:
מצומתים מחוברין:
ופיתוח ידים ורגלים. חלוקי אצבעות ידים ורגלים אין לו עדיין:
גלמי ראו עיניך. שהייתי כגולם ואינו ניכר בחיתוך ידים ורגלים ועיניך הוא שראו:
רַב יְהוּדָה שָׁאַל לִשְׁמוּאֵל. בְּגִין דַאֲנָא חַכִּים מֵיחְמֵי סִימָנֵי שְׁפִיר. אָמַר לֵיהּ. רֵישֵׁיהּ דְּרֵישָׁךְ יְכַוֶוה בְרוֹתְחִין. וְאַתָּה לֹא תִיכְוֶה אֲפִילוּ בְפוֹשְׁרִין. רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִילֵּין נַשַּׁייָא דְאָֽמְרָן. שִׁכְלוּלֵיהּ דָּכָר. שִׁכְלוּלָהּ נוּקְבָה. לֵית אֲנָן סָֽמְכִין עֲלֵיהוֹן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה לוֹמַר. יָלַדְתִּי וְלֹא יָלַדְתִּי. וְאֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר. דָּכָר הוּא. נוּקְבָה הִיא.
Pnei Moshe (non traduit)
בגין דאנא חכים מיחמי סימני שפיר. בשביל שאני מכיר לראות סימני שפיר מהו נקרא מרוקם אם יכול אני לסמוך על בקיאותי:
רישיה דרישך יכווה ברותחין. על עצמו אמר כן שהיה רבו וכלומר אני שבקי הרבה בזה יכולני לירד לספיקות החמורות שיש בו ולסמוך עלי אבל אתה למה לך זה ולא תיכוה אפי' בפושרין ולא תסמוך על עצמך אפי' בספק הקל:
שבלוליה דכר שבלולה נוקבה. מלשון כמו שבלול תמס יהלוך והוא שרץ הגדל בנרתיקו ואומרות הנשי' אם השפיר הוא כצורת שבלוליה והוא הזכר שבאותו המין ודאי הולד זכר היה ואם כמו שבלולה היא נקיבת המין נקבה היתה ולית אנן סמכין עליהון לענין ימי טוהר וימי טומאה:
נאמנת אשה לומר ילדתי. אם הוא ולד או אינו ולד נאמנת היא לענין טומאת לידה אבל אינו נאמנת לומר זכר הי' או נקבה שאינן בקיאות בזה:
אֵי זוֹ הִיא שִׁילְייָה שֶׁאָֽמְרוּ. כָּל שֶׁהִיא דוֹמָה לְחוּט עָרֵב וְרֹאשָׁהּ תָּפוּחַ כְּתוֹרְמוֹס. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. כָּל שֶׁהוּא דוֹמֶה לְדַקִּים שֶׁל תַּרְנְגוֹלִין וְרֹאשָׁהּ תָּפוּחַ כְּקֻרְקְבָן וַחֲלוּלָה כְחַצּוֹצֶרֶת. וְאֵין שִׁילְייָה פְחוּתָה מִטֶּפַח.
Pnei Moshe (non traduit)
וראשה תפוח. נפוח ועב כתורמוס:
אֵי זֶהוּ הַסַּנְדָּל שֶׁאָֽמְרוּ. כָּל שֶׁהוּא דוֹמֶה לְסַנְדָּל דָּג שֶׁבַּיָּם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. כָּל שֶׁהוּא דוֹמֶה לִלְשׁוֹנוֹ שֶׁל שׁוֹר. נִמְנוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ לוֹמַר. וְהוּא שֶׁיְּהֵא בוֹ מִצּוּרַת אָדָם. מָנוֹ רַבּוֹתֵינוּ. רִבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא וּבֵית דִּינוֹ. בִשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת נִקְרָא רִבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא רַבּוֹתֵינוּ. בְּגִיטִּין בַּשֶׁמֶן וּבַסַּנְדָּל. סַנְדָּל. הָדָא דְאָֽמְרִינָן. בַּשֶׁמֶן. כְּהַאי דְתַנִּינָן תַּמָּן. רִבִּי וּבֵית דִּינוֹ הִתִּירוּ בַשֶּׁמֶן. בְּגִיטִּין. כְּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. זֶה גִיטֵּיךְ אִם מֵתִי. זֶה גִיטֵּיךְ מֵחוֹלִי. זֶה גִיטֵּיךְ לְאַחַר מִיתָתִי. לֹא אָמַר כְּלוּם. וְרַבּוֹתֵינוּ אָֽמְרוּ. הֲרֵי זֶה גֵט. מָנוֹ רַבּוֹתֵינוּ. רִבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא וּבֵית דִּינוֹ. וְיִקְרְאוּ לוֹ בֵּית דִּין שַׁרְייָא. שֶׁכָּל בֵּית דִּין שֶׁהוּא מַתִיר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הוּא נִקְרָא בֵּית דִּין שַׁרְייָא. אָמַר רִבִּי יוּדָן. בֵּית דִּינוֹ חָלוּק עָלָיו בְּגִיטִּין. רִבִּי יַנַּאי צָוַוח. טִיהַרְתֶּם אַתֶּם אֶת הַיּוֹלְדוֹת. רִבִּי סִימוֹן בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מֵעֵידוּתוֹ שֶׁלְּרִבִי חוֹנְייָה מִבְּרַת חַוְורָן הִיא. כְּהָדָא רִבִּי זְעִירָא. אִם מֵעֵידוּתוֹ שֶׁלְּרִבִי חוֹנְייָה מִבְּרַת חַוְורָן הִיא רִבִּי חֲנִינָה צָוַוח. טִיהַרְתֶּם אֶת הַיּוֹלְדוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
לסנדל דג שבים. יש דג בים ושמו סנדל:
נמנו עליו רבותינו. על הסנדל ואמרו והוא שיש בו מצורת אדם:
בגיטין. בהא דתנן בפ' מי שאחזו אם לא באתי מכאן ועד י''ב חדש ומת בתוך י''ב חדש אינו גט ותני עלה בתוספתא פ''ה דגיטין ורבותינו התירו לה להנשא משום דס''ל כר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו ואע''ג דלא אמר מעכשיו ה''ז כאומר מעכשיו והוי גט:
בשמן. לעיל בפ' אין מעמידין ר' ובית דינו התירו בשמן של נכרים וגרסינן להא שם בהל' ח':
ויקראו לו ב''ד שריא. דהא כל ב''ד דשרו ג' דברים קורין אותן בי דינא שריא וה''נ האיכא ג' דברים:
בית דינו חלוק עליו בגיטין. ולא הסכימו עמו כדאמרינן בפ' מי שאחזו ולא הוי ג' דברים:
ר' ינאי צווח. על זה שאמרו והוא שיהא בו מצורת אדם ואמר טיהרתם את הוולדות:
מעדותו של ר' חנניא. מבית חורן נשנית משנה זו שהוא אמר שנמנו ואמרו סנדל צריך שיהא בו מצורת אדם וכלומר דלא חיישינן להא דיחידאה היא:
כהדא. וכך שמענו מר' זעירא דאמר אם מעדותו של ר' חוניא היא שפיר הויא דר' חנינא צווח ג''כ עלה וקאמר טיהרתם את הוולדות:
הלכה: הַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל אוֹ שִׁילְיָא כול'. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אֵין סַנְדָּל אֶלָּא שֶׁרְצָמוֹ חַי וְאֵינוֹ יוֹצֵא עִם הַחַי אֶלָּא עִם הַמֵּת. הָתִיב רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. וְהָא תַנִּינָן. הַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל אוֹ שִׁילְיָא תֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵיבָה. הֲוֵי וְולָד הוּא. אָמַר רִבִּי הוּנָא. קִייַמְתָּהּ קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה. תִּיפְתָּר שֶׁיָּצָא הַוְולָד דֶּרֶךְ הַדּוֹפָן וְסַנְדָּל דֶּרֶךְ הָרֶחֶם. וְולָד בְּתוֹךְ מְלֹאת. סַנְדָּל אַחַר מְלֹאת. וְולָד עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּייְרָה. סַנְדָּל מִשֶּׁנִּתְגַּייְרָה. וְולָד. וַאֲפִילוּ תֵימַר. זֶה וְזֶה דֶּרֶךְ רֶחֶם. זֶה וְזֶה מִשֶּׁנִּתְגַּייְרָה. תִּיפְתָּר שֶׁיָּצָא הַוְולָד תְּחִילָּה וְהִפְרִישָׁה לוֹ קָרְבָּן. לֹא הִסְפִּיקָה לְהָבִיא אוֹתוֹ הַקָּרְבָּן עַד שֶׁיָּצָא הַסַּנְדָּל וְנִדְחָה קָרְבָּן הָרִאשׁוֹן. וְנִמְצֵאת מֵבִיאָה קָרְבָּן מַחְמַת הַסַּנְדָּל.
Pnei Moshe (non traduit)
ולד בתוך מלאת. אי נמי שילדה הולד בתוך מלאת שלה שכבר נתחייבה בקרבן על ולד הראשון ועל הולד שבתוך מלאות אינה מביאה קרבן אחר כדאמרינן בפ''ב דכריתות האשה שילדה ולדות הרבה והשני בתוך ימי מלאת של הראשון מביאה קרבן אחד על הכל והסנדל הוא שיצא לאחר מלאת הימים ומביאה קרבן על הסנדל:
ולד עד שלא נתגיירה. אי נמי שיצא הולד עד שלא נתגיירה ומשנתגיירה יצא הסנדל ונולד דמביאה קרבן על הסנדל:
ואפי' תימר. ודחי לה הש''ס להא דרב הונא דלא היא דאפי' תימא זה וזה וכו' דתיפתר שיצא הולד תחילה והפרישה בשבילו קרבן ולא הספיקה להביא הקרבן לאחר ימי מלאת עד שיצא הסנדל מקודם בתוך ימי מלאת שנדחה קרבן הראשון שהפרישה על הולד שהרי עכשיו קרבן אחד הוא מביאה על שניהן וצריכה להפריש קרבן אחר שיעלה לה לשניהן ונמצאת שזו מביאה קרבן מחמת הסנדל:
תיפתר שיצא הולד דרך הדופן. דבשביל הוולד אינה חייבת בקרבן דכי תזריע וילדה אמר רחמנא עד שתלד במקום שמזרעת וחייבת בקרבן בשביל הסנדל שיצא דרך רחם:
התיב ר' בון בר חייה והא תנינן וכו'. לאו אמילתיה דר' בא הא דקאמר שאינו יוצא [אלא] עם המת קאי למיפרך ממתני' עליה שהרי אעפ''י שאינו יוצא אלא עם המת לק''מ דהא מפלת ולד גמור ותשב לזכר ולנקיבה וכדפרישית במתני' אלא על הא דמפרש מתני' שאין סנדל בלא ולד מתיב להא דתנינן בעלמא והיינו למה דתנינן בכריתות בפ''ק המפלת סנדל או שליא וכו' מביאה קרבן ונאכל והיינו דפריך הא ממתני' כדקאמר ר' בא שמענו דולד הוא שיש עמו וא''כ תיפוק ליה דחייבת בקרבן בשביל ולד האחר:
ואינו יוצא עם החי אלא עם המת. כלומר דרך הולד שהוא יוצא עם הסנדל להיות נפל ואינו מתקיים. לפי שאין הסנדל יוצא עם ולד חי אלא עם המת:
גמ' אין סנדל אלא שרצמו חי. אין נעשה סנדל אלא מחמת החי שעברתו אח''כ ודוחף לזה ורוצפו ועושהו סנדל:
משנה: 11a הַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל אוֹ שִׁילְייָא תֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵיבָה. שִׁילְייָא בַבַּיִת הַבַּיִת טָמֵא. לֹא שֶׁהַשִּׁילְייָא וְולָד אֶלָּא שֶׁאֵין שִׁילְייָא בְּלֹא וְולָד. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. נִימּוֹק הַוְולָד עַד שֶלֹּא יָצָא.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' תשב לזכר ולנקבה. דטומטום ואנדרוגינוס ספק שמא זכר הן שמא נקבה ונותנין לה ימי טומאה דנקבה וימי טוהר דזכר שאין לה דם טוהר אלא משבועיים ועד ארבעים שהן כ''ו יום:
נימוק הולד. ונעשה דם ונתערב בדם הלידה ובטל ברוב ואין הבית טמא ואין הלכה כרבי שמעון:
הבית טמא. משום אהל המת לפי שאין שליא בלא ולד והוה בה ולד ומת:
או שיליא. כמין חותל וקרום שהולד מונח בתוכה ומתחלתה היא דומה לחוט של ערב והולכת ומרווחת וחלולה כחצוצרות ואין שיליא פחותה מטפח:
מתני' סנדל. הוא חתיכת בשר עשויה כדמות לשון של שור ומפני שיש לה צורת הסנדל קורין לה סנדל ואין סנדל בלא ולד אחר עמו ובשביל הסנדל תשב לזכר ולנקיבה דספק זכר ספק נקבה הוא ואם הולד האחר שעמו נקבה אין הסנדל לא מעלה ולא מוריד ולא תשב אלא לנקיבה בימי טומאה וימי טהרה שאפילו הוא זכר הואיל ונקבה בהדיה לא בצירי ימי טומאה וימי טהרה דנקבה שהרי של זכר מובלעין בתוך של נקבה וכי איצטריך תשב לזכר ולנקבה כגון שהולד השני זכר דיהבינן לה חומרת טומאה דנקבה בשביל הסנדל וימי טוהר לזכר לחומרא דשמא גם הסנדל זכר הוא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source